<h1>ראבי"ה שו"ת סימן קנ"א</h1>
<h2>דף פב:</h2>
שאלה. הא דאמר ר' יהושע בן לוי בפרק מי שמתו [כ"א ע"ב] מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה שנאמר [דברים ד'] והודעתם לבניך וגו', ולאו אסמכתא היא, כדמוכח סוגיא דהתם, ובפרק מרובה אמר ר' יהושע בן לוי עשרה תיקונים תיקן עזרא וחד מינייהו טבילה לבעל קרי, ופריך עלה ותיקן טבילה לבעל קרי דאורייתא הוא וכו', ומשני דאורייתא לתרומה וקדשים ואתי איהו ותיקן לדברי תורה, אלמא בעל קרי אינו אסור לדברי תורה אלא מתקנת עזרא ומדרבנן. ואין לתרץ דבעל קרי [ד]אסור בדברי תורה מסמיכות דר' יהושע בן לוי היינו בריא המרגיל, משום דהוי דומיא דסיני, ואתא עזרא ותיקן אף לחולה המרגיל, ופליגא אההיא סוגיא דבסמוך [שם כ"ב ע"ב] דאמרו דעזרא תיקן לבריא המרגיל מ' סאה וכו'. הא לא נהירא, חדא מההיא דמרובה גופה דלא משכח טבילה לבעל קרי מן התורה אלא לתרומה וקדשים, וכי תימא ההיא דמרובה היא אליבא דר' יהודה דפליג אדר' יהושע בן לוי בברכות שם, ואע"ג דההיא דמרובה אליבא דר' יהושע בן לוי מכל מקום ניחא ליה לשנויי תקנת עזרא אליבא דכ"ע, מיהו כל זה הוי דוחק. ועוד גרסינן בההיא שמעתא [שם כ"ב ע"א] אמר ר' יהושע בן לוי מה טיבן של טובלי בעלי קרי הללו, ופריך מה טיבן של טובלי בעל קרי הללו והא ר' יהושע בן לוי הוא דאמר בעל קרי אסור בדברי תורה אלא מה טיבן במ' סאה בט' קבים סגי, ואי בעל קרי אסור בדברי תורה אמאי סגי בט' קבין, מ' סאה בעינן כשאר בעלי קריין, דהא מדבר תורה הוי פריך ליה, דמילתא דר' יהושע בן לוי דפריך מיניה דאורייתא היא, וקשיא מההיא דברכות. והתם יש נמי לדחות, האי דקאמר [ריב"ל] ט' קבים [קאמר]. (דתנן במס' עוקצין כל שהוא שומר טמא ומטמא ומוציא). ואין בידי ליישב.
תשובה. אשר שאל אדוני דבפרק מי שמתו [כ"א ע"ב] קאמר ר' יהושע בן לוי מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה וכו' ודריש ליה מסמוכים, אלמא דאורייתא היא, ובפרק מרובה קאמר איהו דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין, אלמא דרבנן היא, ותירצת דדילמא דסוגיא דמרובה כר' יהודה אתיא דפליג אדר' יהושע בן לוי ואליבא דכולי עלמא בא לאוקמי(ני') תקנת עזרא, אבל נראה למר לדוחק. אמנם דוחק וגם שגגה היא למימר דר' יהודה פליג אדר' יהושע בן לוי, דמסקנא בפרק מי שמתו [כ"ב ע"א] אית ליה דר' יהושע בן לוי, דמשני לא תימא מברך אלא אימא מהרהר וכו' עד שמשני עשאום כהלכות דרך ארץ, דאע"ג בדברי תורה אסור בהלכות דרך ארץ שרי, אלמא דאית ליה דר' יהושע בן לוי, ומייתי ברייתא שניה דמתני בה ר' יהודה אומר שונה הוא בהלכות דרך ארץ מעשה בר' יהודה וכו'. ולא גרסינן ר' יהודה בן בתירא כמו שיש ברוב הספרים.
